ישרים פתרונות פיננסיים בע"מ נ' קן תור הנדסה ובנין בע"מ

החלטה

1.בפני התנגדות לביצוע שיק ע"ס 8,120 ש"ח, שהוגש לביצוע בהוצאה לפועל (תיק 1716050103) על ידי המשיבה, ישרים פתרונות פיננסיים בע"מ, נגד המבקשת, קן התור הנדסה ובנין בע"מ, וגם נגד מנהלה, מר יואב קן-תור (להלן – "יואב"). עוד בסמוך לאחר פתיחת התיק בהוצאה לפועל, הורתה רשמת ההוצאה לפועל על מחיקת יואב מהתיק, שכן התיק נפתח נגדו שלא כדין.

2.המבקשת, שנותרה חייבת יחידה בתיק ההוצאה לפועל, הגישה התנגדות, הנתמכת בתצהירו של יואב, וטענה כדלקמן: ביום 5.5.2010 נחתם הסכם בין המבקשת למשיבה, על פיו התחייבה המשיבה לדאוג לגייס עבור המבקשת אשראי בסך של 5 מיליון ש"ח, ואילו המבקשת התחייבה לשלם למשיבה את שכרה, בסך של 42,000 ש"ח בצירוף מע"מ, ולשם כך מסרה המבקשת למשיבה 6 שיקים ע"ס 8,120 ש"ח כל אחד. שני השיקים הראשונים נפרעו. ברם, ביום 19.7.2010, משנוכחה המבקשת לדעת כי המשיבה אינה עומדת בהתחייבויותיה ואף אינה יכולה לעמוד בהן, הודיעה למשיבה על ביטול ההסכם. בהתאם, אף ביטלה את יתרת השיקים, ביניהם השיק מושא תיק זה, ועתה היא מבקשת להתגונן בטענת כשלון תמורה מלא.

3.להתנגדות צורף הסכם קצר, שהוראותיו הצריכות לענייננו הן:

"1. לבקשת הלקוח, תפעל החברה עבורו כדלקמן:... ב. השגת אשראי בנקאי בסך של 5 מיליון ש"ח לפחות בנוסף לזה הקיים היום כנגד ביטחונות שיידרשו מהבנק בהסכמת הלקוח בתוך 30 יום. ג. השגת הלוואות מקרנות המדינה בסך כולל של עד כמופיע בסעיף ב' ש"ח כולל הכנת תכנית עסקית מתאימה בתוך 90 יום...

2. בהתאם להתחייבויות החברה עפ"י הסכם זה, מתחייב הלקוח לשלם לחברה שכ"ט, כדלקמן: סכום חודשי בסך 7,000 ש"ח + מע"מ – מינימום 6 חודשי תשלום מראש...

4. תנאי מתלה הוכחת הצלחה כלשהיא..."

4.בדיון שהתקיים בפני נחקר יואב על תצהירו, והעיד כי "...בנוסף, התברר לנו שעדיף גם לא להמשיך לעבוד איתו, זו המלצה שניתנה לנו שלא לפרוטוקול." (עמ' 2 שורות 1-2), ועוד העיד, כי עד לשלב בו בוטל ההסכם היה "משא ומתן" על העמדת אשראי של 2.5 מיליון ש"ח במקום 5 מיליון ש"ח, אך "הכל נפל" (שם, שורה 10). בהמשך אישר עוד, כי מר חיים נבון מטעם המשיבה התלווה אליו לפגישה אחת בבנק (שם, שורות 12-14), וכן כי אושרה מסגרת בסך של 2.5 מיליון ש"ח מקרן המדינה, אולם הכחיש כי בנוסף על מסגרת זו היתה גם נכונות של בנק הפועלים להלוות סך נוסף של 2.5 מיליון ש"ח (עמ' 3 שורות 1-3).

5.הצדדים סיכמו טענותיהם. המבקשת חזרה על טענותיה, והפנתה לתנאי המתלה שבהסכם, ולכך ש"הצלחה" היא גיוס 5 מיליון ש"ח לפחות. המשיבה, מאידך, טענה כי לא ניתן לטעון לכשלון תמורה מלא, שכן לא יכול להיות חולק שתמורה כלשהי ניתנה, בעצם הליווי לפגישות בבנקים והמו"מ שהתחיל להתקדם, בעוד המבקשת היא שקטעה את ההתקשרות טרם הבשלה, ועל כן לא קמה לה הזכות לבטל את השיקים. המשיבה גם מדגישה את נוסח סעיף 4 להסכם – "הצלחה כלשהיא".

6.דין הבקשה להתקבל. לפי הוראות סעיף 81א(ג) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, תידון התנגדות לביצוע שטר כדרך שדנים בבקשת רשות להתגונן. בית המשפט העליון, בע"א 465/89 בן צבי נ. בנק המזרחי, פ"ד מ"ה (1) 66, מפי כב' השופט (כתוארו אז) דב לוין, סיכם היטב את ההלכה הבסיסית הנוגעת לבקשות רשות להתגונן, והדברים נותרו באיתנותם עד היום (שם, בעמ' 69-70):

"לא במהרה ייעשה שימוש ותוכרע תובענה בסדר דין מקוצר על-פי כתב התביעה ונספחיה בלי לתת לנתבע רשות להתגונן, זאת משום ש'סדר הדין המקוצר משמש את המטרה למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק, שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו...' ... ולעניין זה, 'אין לקבוע שהענין הוא כך אלא אם תצהיר הנתבע לא גילה "הגנה לכאורה"'... מכיוון שכך: 'די לו (לנתבע - ד' ל') להראות כי הגנה אפשרית בפיו, ולו רק בדוחק ובית המשפט חייב ליתן רשות להתגונן, שאם לא יעשה כן, יכריע למעשה כבר בתובענה גופה והנתבע יצא מקופח'... "

7.מכאן, כי עלינו לבחון האם מקימה גרסתה של המבקשת טענת הגנה "אפשרית.. ולו רק בדוחק" מפני התביעה השטרית. המבקשת טוענת לכשלון תמורה מלא, ואין חולק כי טענה זו מקימה הגנה. אלא, שלכאורה יש ממש בדברי המשיבה, כי תמורה כלשהי ניתנה, וכי השלמת התמורה נמנעה על ידי המבקשת עצמה. לכאורה ניתן לומר, איפוא, כי בפנינו מקרה של כשלון תמורה חלקי בלתי קצוב, שככלל לא הוכר בפסיקה כמאפשר הגנה מפני עילת תביעה שטרית.

8.אלא, שההלכה כבר אינה כה חד-משמעית כבעבר, וכיום מוכרת האפשרות של התגוננות גם בטענה שהיא פורמאלית טענת כשלון תמורה חלקי בלתי קצוב, זאת מקום שכשלון התמורה היה כזה, המצדיק ביטול ההתקשרות בין הצדדים, שכן הפסיקה כבר הכירה, שטענות הגנה חוזיות הן טובות בין צדדים קרובים, וטענת הפרה (גם אם היא שקולה לכשלון תמורה חלקי בלתי קצוב) המצדיקה ביטול חוזה, היא טענת הגנה חוזית טובה דיה (ר' התפתחות הפסיקה, החל מרע"א 6250/98 נורדלנד נ. מפעלי ייצור, פד"י נג(2) 274).

9.התשתית העובדתית שהניחה המבקשת מבססת את הטענה של הפרת הסכם, גם אם כבר אחרי חודשיים הגיעה המבקשת למסקנה כי אין ביכולתה של המשיבה לעמוד בהתחייבויותיה, אם זה על יסוד מידע שהתקבל, ואם על יסוד הנתונים כפי שהתפתחו בשטח. אין מדובר בטענה חזקה, כפי שכבר הערתי, אולם דומה, שבאותו רף של הגנה "אפשרית... ולו רק בדוחק" – היא עומדת.

10.ברור, כמובן, כי לאחר שתישמענה הראיות בתיק זה, יכול והתוצאה תהיה שביטול ההסכם על ידי המבקשת לא היה כדין, ובמקרה כזה התביעה השטרית תתקבל, אולם לא ניתן לקבוע זאת מראש.

11.אשר על כן, אני נותן למבקשת רשות להתגונן בפני התביעה השטרית, באופן שתצהירו של יואב ישמש כתב הגנה. הוצאות הבקשה, בסך של 1,800 ₪, תושלמנה לפי תוצאות ההליך העיקרי.

12.לאור סכום השיק, יידון התיק בסדר דין מהיר.

13.המשיבה תשלם את הפרשי האגרה, ותגיש תצהיר והשלמת מסמכים מטעמה בהתאם להוראות תקנה 214 ב1 לתקנות סדר הדין האזרחי, בתוך 30 יום, עם העתק ישירות למבקשת.

14.המבקשת תגיש השלמת מסמכים מטעמה, בהתאם להוראות אותה תקנה, בתוך 30 יום מקבלת מסמכי המשיבה, עם העתק ישירות למשיבה.

15.תצהירי עדות ראשית יוגשו בו זמנית בתוך 30 יום מהגשת מסמכי המבקשת.